גריגורי סוקולניקוב
גריגורי סוקולניקוב (ברוסית: Григо́рий Я́ковлевич Соко́льников) (3 באוגוסט 1888 – 21 במאי 1939) היה יהודי, ממנהיגי המהפכה הבולשביקית. הציל אלפים ממוות ברעב בתקופת מלחמת האזרחים. בהיותו קומיסר האוצר העממי, הוציא את רוסיה ממשבר כלכלי קשה. התנגד בגלוי למדיניות הפוליטית הנפשעת של סטלין. נרצח בכלא בפקודתו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוקולניקוב נולד באוקראינה (בעיירה רוֹמְני, אזור פולטבה) למשפחה יהודית. בהולדתו ניתן לו השם הירש בריליאנט. אביו, יעקב בריליאנט, היה רופא ובעלים של בית מרקחת, והייתה לו דרגה אזרחית המקבילה לזו של קולונל. אמו, פאניה רוזנטל, הייתה בתו של שלמה רוזנטל, סוחר מהגילדה העליונה.
בנעוריו למד בגימנסיה, ולאחר מכן המשיך ללימודים גבוהים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה, אך נשר מהלימודים בשל השתתפותו בפעילות למען המהפכה. מאוחר יותר המשיך בלימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת סורבון בפריז, שם גם השלים דוקטורט בתחום הכלכלה (ב־1914). שלט בשש שפות.
בגיל 16 הצטרף סוקולניקוב למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. בין השנים 1905–1907 השתתף באירועי המהפכה, בין היתר במרד במוסקבה בדצמבר 1905.
בסתיו שנת 1907 נאסר בגלל פעילותו המחתרתית, ובפברואר 1909 נגזר דינו לגלות עולם בסיביר. אך כעבור חודש וחצי נמלט משם. עד מהרה עבר את הגבול והתיישב בצרפת. בתקופת שהותו שם למד באוניברסיטת סורבון ועבד כעיתונאי. אף בשנים שבהן היה מחוץ לרוסיה, המשיך בפעילותו נגד שלטון הצאר, וכאשר התחוללה ברוסיה מהפכת פברואר בשנת 1917, חזר אליה. עד מהרה נעשה לאחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית.
במרץ 1918 היה הוא זה שחתם על חוזה ברסט-ליטובסק - חוזה שלום שאפשר לרוסיה לצאת ממלחמת העולם הראשונה.
משנת 1918 ואילך השתתף במלחמת האזרחים. כאשר ידו של הצבא הלבן הייתה על העליונה, חלק מהמפקדים של הצבא האדום ערקו במהלך הנסיגה, וחלקם אף בגדו והצטרפו לשורות הלבנים. לאחר מכן, מונה סוקולניקוב למפקד אחת הפלוגות של הצבא האדום, כדי לשקם את אמון החיילים בהנהגת הפלוגה. זאת אף על פי שלא היה לו ניסיון קודם כמפקד יחיד של פלוגה שלמה, ואף למרות שלא הייתה לו השכלה צבאית. באותו הזמן, הפלוגה הייתה מוקפת בכוחות הצבא הלבן. תחת פיקודו של סוקולניקוב, עברה הפלוגה מנסיגה להתקפה, כבשה כמה ערים, התקדמה עד לים השחור והביסה את צבאו של הגנרל אנטון דיניקין. כהוקרה על הניצחון קיבל סוקולניקוב אות כבוד.
בשנת 1920 פיקד על כוחות צבא רוסיה בחזית מרכז אסיה (טורקיסטן). בזמן עבודתו באזור בוטל החוק שהורה על החרמת התוצרת החקלאית מהאיכרים לטובת המדינה וגרם לרעב המוני. בנוסף, הותר מסחר חופשי ושוחררו מנהיגי דת.
בשנת 1922 מונה לתפקיד ממלא מקומו של קומיסר האוצר, ולמעשה עמד בראש משרד האוצר. בתקופה זו הייתה המדינה נתונה במשבר כלכלי, וערך הרובל צנח פי 50,000 בהשוואה לערכו לפני המלחמה (בשנת 1913). דרכו הפוליטית – כלכלית יושמה מאוחר יותר בכל המדינה ונקראה נא"פ (המדיניות הכלכלית החדשה). מדיניות זו הוציאה את המדינה מן המשבר הכלכלי שאליו נקלעה.
בסתיו 1922 מונה לתפקיד קומיסר האוצר העממי של רוסיה הסובייטית באופן רשמי. בתקופת כהונתו הונהג בברית המועצות מטבע בר המרה שנקרא "צ'רבוניץ". בשנת 1925 נחשב הצ'רבוניץ הרוסי באופן רשמי בבורסה של מדינות רבות, ביניהן אוסטריה ואיטליה. עסקאות פיננסיות נערכו באמצעותו בבריטניה, הולנד, ארצות הברית ובמדינות רבות נוספות. (לשם השוואה, הרובל הסובייטי שב להיות מטבע בר המרה רק זמן מה אחרי ה"פרסטרוייקה"). סוקולניקוב התנגד למונופול של המדינה בסחר חוץ. הוא התייחס לכלכלה הסובייטית כחלק מזו העולמית.
סוקולניקוב קרא להנהגה משותפת של המפלגה, והביע ספק בנחיצותו של תפקיד מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, הוא התפקיד שמילא סטלין.
בשנת 1936 נאסר, ובינואר 1937 נגזר דינו לעשר שנות מאסר בגולאג בסיביר. ב-21 במאי 1939 נרצח בכלא על ידי סוכני הנ.ק.ו.ד.
ב-12 ביוני 1988 קיבל רהביליטציה, ושמו זוכה מאשמה.
במשך שנים רבות הוזכר שמו של סוקולניקוב בספרות ההיסטוריה הסובייטית רק בהקשר שלילי כ"אופוזיציונר", מאמריו לא הוצאו לאור ותרומתו לרפורמה הכלכלית הושתקה. מצב זה השתנה לאחר הרהביליטציה הרשמית, ובשנת 1991 יצא לאור קובץ מאמרים של סוקוליניקוב בנושאי כלכלה, ומהדורה נוספת של אחד מהמאמרים החשובים יותר יצאה לאור ב-2006.
עדות אודות סוקולניקוב מתוך זיכרונותיו של ב. ג. באז'אנוב, מזכירו האישי של סטלין:
"אחד מן המנהיגים הבולשיביקים הכישרוניים והמבריקים ביותר. הוא עמד בהצלחה בכל משימה שנתנו לו. ... בקונגרס המפלגה הקומוניסטית ב-1926 הוא היה הנואם היחיד שדרש מעל במת הקונגרס את הדחתו של סטלין מתפקיד המזכ"ל. זה עלה לו הן בתפקידו כשר האוצר, והן בחברות בפוליטביורו. בקונגרס ה-15 של המפלגה, כאשר סטלין הכריז על תוכניתו הנפשעת, הקולקטביזציה, סוקולניקוב נאם נגד המדיניות הזו ודרש לאפשר למשק להתפתח באופן נורמלי ולתת עדיפות לתעשייה הקלה." (1990)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גריגורי סוקולניקוב - באתר האינצקלופדיה היהודית בשפה הרוסית
- גריגורי סוקולניקוב באתר 'כרונוס' (ברוסית)
